מאחורי כל גבר במדים, כל מילואימניק בקו החזית, עומדת אישה, לביאה אמיתית שנלחמת בכל הכוח לשמור על הבית, להחזיק את המשפחה שלא תתמוטט. כשהבעל רחוק מהבית במילואים כבר חודשים רבים, החיים של הנשים האלו הפכו למאבק יום-יומי על כל פיסה של שגרה. הן קמות בבוקר לבד, מתמודדת עם עבודה שלא מצליחה להחזיק מעמד כי אין מי שיעזור, עם ילדים שמחפשים את החיבוק של אבא ושואלים כל יום – "מתי הוא יחזור?" העיניים שלהן מתמלאות דמעות, אבל הן חייבות להיות חזקות בשבילם. אין להן ברירה, כי אף אחד לא נמצא כאן לעזור להן. בעסקים המשפחתיים שהוזנחו ההפסדים מצטברים כמו פצעים פתוחים, כל חשבון חדש הוא עוד מכה שמכאיבה, ואין מי שימשיך להחזיק את כל זה. הילדים מסתכלים עליהם בעיניים מלאות כאב, מבקשים לדעת מתי אבא יחזור הביתה, למה הוא לא פה. הם מחפשים תשובה, מחפשים חיבוק – אבל גם להם כבר נגמרו המילים.